כן. כל תושב ישראל בן  18 ומעלה חייב על פי החוק להיות מבוטח בביטוח הלאומי ולשלם דמי ביטוח לאומי. (חוץ מאישה נשואה שהיא עקרת בית ומי שעלה ארצה לאחר הגיל שנקבע בחוק ).

עובד עצמאי שנרשם בביטוח הלאומי והוא משלם את דמי הביטוח באופן סדיר, יהיה מבוטח בכל ענפי הביטוח, והוא רשאי לתבוע מהביטוח הלאומי כל קצבה, למעט דמי אבטלה וזכויות בגין פשיטות רגל.

חוק הביטוח הלאומי רואה בך כ – "עובד עצמאי" רק אם אתה נמנה עם אחד מאלה:

• מי שעוסק במשלח ידו 20 שעות בשבוע בממוצע לפחות.
• מי שהכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו עולה על 50% אחוז מהשכר הממוצע.
• מי שעוסק במשלח ידו 12 שעות בשבוע, והכנסתו עולה על 15% אחוז מהשכר הממוצע.

עצמאי שאינו עונה על אחד מהתנאים הנ"ל הינו "עצמאי שאינו עונה להגדרה" ולעניין חובת התשלום והזכאות לקצבאות ייחשב כבעל הכנסה שלא מעבודה.

כן. חובה לפתוח תיק בביטוח לאומי גם אם אינך עונה להגדרת "עצמאי" כך שתסווג כ"בעל הכנסה שאינה מעבודה" ובמקרים מסוימים לא תידרש כלל לשלם דמי ביטוח בגין עיסוק זה. אך יש לקחת בחשבון שאם לא תחשב כ"עצמאי", לא תהיה מבוטח ובכך, לא תהיה זכאי לאותן קצבאות כעובד "עצמאי".

כעובד עצמאי חלה עליך חובה להירשם מיד, רצוי עוד לפני פתיחת העסק או התחלת העבודה במשלח ידך. עניין זה חשוב מאוד היות וכתנאי מקדים והכרחי לקבלת גמלת נפגעי עבודה (בכלל זה דמי פגיעה, גמלת נכות מעבודה או גמלת תלויים) הוא שבעת הפגיעה היית רשום כעובד עצמאי, או שעשית את המוטל עליך כדי להירשם.

יודגש כי רישום במע"מ ובמס הכנסה אינו מהווה רישום במוסד לביטוח לאומי. חובת הרישום במוסד לביטוח לאומי קודמת לחובת תשלום כלשהו.

על מנת לפתוח תיק בביטוח לאומי יש למלא את טופס  6101 – דין וחשבון רב שנתי אשר בו יש לכלול פרטים אישיים, מידע בדבר עיסוקים קודמים וכן, אומדן הכנסות ולהגישו לסניף הקרוב למקום מגוריך. אפשרות נוספת הינה  שליחה בפקס לסניף אליו אתה שייך ולאחר 3 ימיי עסקים להתקשר ולבדוק האם נפתח התיק והכל תקין.

את התשובה ניתן לקבל בצורה פשוטה ע"י לחיצה על הקישור – סניפים וערוצי שירות, בהתאם לאזור מגוריך.

דרך נוספת הינה להתקשר למוקד הטלפוני הארצי בטלפון 6050* ולשאול לאיזה סניף אתה שייך.

אם ניגשת פיזית לסניף הביטוח הלאומי, התיק ייפתח באופן מיידי. ניתן כמובן לשלוח את טופס  6101 – דין וחשבון רב שנתי בפקס ובכך להימנע מהגעה פיזית.

בשנה הראשונה, הסכום החודשי מתבסס על-פי הערכתך להכנסות הצפויות בגין אותה שנה אשר עליה הצהרת בעת פתיחת התיק בטופס 6101 – דין וחשבון רב שנתי ובהמשך על–פי השומה האחרונה שהתקבלה ממס הכנסה, שנמצאת בידי המוסד.

כן. ניתן להגדיל / להקטין את גובה המקדמות בגין השנה השוטפת עד 4 פעמים בשנה (כל רבעון) ע"י מילוי טופס 672 – בקשה לתיקון מקדמות.

עובד עצמאי זכאי לקצבאות הבאות:
אימהות, ילדים, מזונות, שאירים, בני משפחה של נפטר מתאונת עבודה/התנדבות, בני משפחה של נפטר בפעולות איבה, פגיעה בעבודה, מילואים, נפגעי גזזת, נפגעי עירוי דם (איידס), נפגעי תאונות, נכות, שירותים מיוחדים לנכים קשים, ניידות, פגיעה בזמן התנדבות, קצבת זקנה, הבטחת הכנסה, נפגעי פעולות איבה.

שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעצמאיים מחושבים מההכנסה החייבת ולא מהמחזור העסקי, כלומר לאחר ניכוי הוצאות. להלן טבלה המרכזת את שיעורי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות באחוזים מההכנסה נכון ל – 1.1.2019:

כן. עם קבלת השומה הסופית של העצמאי ממס הכנסה, מחשב המוסד  לביטוח לאומי מחדש את דמי הביטוח השנתיים שבהם חייב העובד העצמאי  יחד עם המקדמות השוטפות ששילם במהלך השנה ושולח מכתב בדבר הפרשים – הן לזכותו של העובד והן לחובתו.

אין חובה. את הביטוח הלאומי פחות מעניין במה אתה עוסק כעצמאי אלא מהו הסיווג שלך (עצמאי, שכיר וכו') ומהי רמת ההכנסות שלך. לדוגמה: אם אני חוקר פרטי והחלטתי לאחר כמה שנים בנוסף לפתוח מסעדה גם כעצמאי, אזי אין חובה לשלוח לביטוח הלאומי מכתב לצורך הוספת תחום העיסוק (כמו שמקובל לעשות במע"מ).

כמובן שיש לבחון את הגדלת המקדמות השוטפות היות וצפוי שההכנסה תעלה. בנוסף לטופס 672 – בקשה לתיקון מקדמות, ניתן לשלוח הצהרה בדבר הסיבה שהביאה לבקשת הגדלת המקדמות ולרשום שזה כתוצאה מעיסוק נוסף.