מובאים בזאת לידיעתכם, עיקרי הנתונים הרלוונטיים לתאום הוצאות עודפות לצורך הכנת דוח ההתאמה למס הכנסה לשנת 2014:

 

1. מתנות לעובדים, ספקים ולקוחות:

    א.   עד ל – 210 ₪ לאדם לשנה.

    ב.   מתנה לעובד לרגל אירוע אישי (נישואין, לידת ילד, בר-מצווה) תותר בניכוי מבלי שתחשב הכנסת עבודה
          בגבולות הסכומים שבסעיף א' לעיל (210 ₪). סכום מעבר לכך - ייחשב כהוצאה עודפת (בגין מתנה 
          לעובד לחגים - יש לזקוף שווי למשכורתו).

    ג.   מתנות ללקוח/לספק גם כן בגבולות הסכום שבסעיף א' לעיל (210 ₪).

 

2. בגדי עבודה:

    א.   ביגוד שמוכר במלאו - ביגוד המשמש לצרכי עבודה שניתן לזהות בו באופן בולט את ההשתייכות 
          לעסק או שעל פי דין קיימת חובה ללבוש אותו (כגון: סרבל טייסים, חלוק אחיות, גלימה שחורה של 
          עורך דין וכיו"ב) יותר בניכוי במלואו.
    ב.   ביגוד שחלקו מותר וחלקו אינו מותר - במקרה בו מדובר בביגוד אשר ניתן להשתמש בו גם שלא לצורכי  
          עבודה (כדוגמת חליפת מדים ייצוגית להופעת עורכי דין) יותרו לניכוי 80% בלבד מן ההוצאות 
          ו – 20% כהוצאה לא מותרת.
    ג.   ביגוד אשר מהווה הכנסה חייבת אצל העובד - על פי עמדת רשות המסים, במקרה בו מעביד מממן 
          ביגוד עבור עובדיו אשר אינם עומדים בקריטריונים הנ"ל, ייחשב הדבר כטובת הנאה אשר שוויה ייזקף 
          להכנסת העובד.

 

3. כיבודים:

    יותרו בניכוי 80% מההוצאות שהוצאו לכיבוד קל במקום העיסוק של הנישום; לעניין זה, "כיבוד קל" - שתיה 
    קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה ואילו 20% יחשבו כהוצאה עודפת. 
    על פי חוזר מס הכנסה מס' 14/2000, יוכרו ההוצאות לכיבוד קל הן לאורחים המבקרים במקום העיסוק 
    והן לעובדים.
    הוצאות מזון ומשקה אחרות, אשר אינן כיבוד קל, לא יותרו (לדוגמא: ארוחה עסקית הניתנת לאורח שאינו 
    תושב חוץ - ראה סעיף 4 להלן).

 

4. הוצאות בגין אירוח:

   הוצאות בשל אירוח בארץ, אינן מותרות בניכוי כלל, פרט להוצאות אירוח אורחים מחו"ל המותרות בניכוי ללא 
   תקרה, במידה שהן סבירות ונוהל לגביהם הרישום הנדרש (שם האורח והארץ ממנה הגיע, מספר ימי האירוח 
   ונסיבותיו, הקשר לנישום וסכום ההוצאה).

   הערה - באם מדובר בהוצאות שהייה בארץ של עובד תושב חוץ ("מומחה חוץ" / "מרצה אורח") - הוצאות 
   הדיור יותרו במלואן והוצאות השהייה המרביות ליום לא יעלו על 330 ש"ח. 

 

5. הוצאות לינה וארוחת בוקר:

    א.   לגבי הוצאות לינה אשר הוציא נישום בישראל או באזור, במרחק של 100 ק"מ ומעלה ממקום העיסוק 
          העיקרי או מקום המגורים יותרו בניכוי כדלהלן:

          1.   עד ל 115$ ללילה תותר ההוצאה במלואה;

          2.   מעל 115$ ללילה תותר 75% מההוצאה אך לא פחות מ-115$ ולא יותר מ- 197$ ללילה.

          והכל בשקלים חדשים על פי השער היציג של הדולר כפי שפורסם לאחרונה לפני מועד הלינה.

 

    ב.   לינה במרחק של פחות מ-100 ק"מ ממקום העיסוק העיקרי או מקום המגורים לא תותר בניכוי כלל, אלא 
          אם שוכנע פקיד השומה שהלינה הייתה הכרחית לייצור ההכנסה של הנישום.

          הוצאות בגין ארוחת בוקר הכלולות במחיר הלינה יותרו בניכוי.

 

6. הוצאות החזקת טלפון שאינו נייד במקום המגורים:

    לא יותרו בניכוי הוצאות בשל החזקת טלפון אשר אינו נייד במקום מגוריו של הנישום או של בעל השליטה 
    בנישום, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, כי בית המגורים משמש את עיקר עסקו או משלח
    ידו של הנישום.
    במקרה זה, ההוצאות אשר יותרו הינם כדלהלן:

    א.   אם ההוצאה לא עלתה על 23,900 ש"ח לשנה, יותרו בניכוי, הנמוך מבין 80% מהוצאות החזקת הטלפון
          או חלק מן ההוצאות העולה על 2,400 ש"ח.

    ב.   במקרה בו ההוצאה עולה על 23,900 ש"ח לשנה יותר בניכוי חלק ההוצאות העולה על 4,800 ש"ח בלבד.

 

    שיחות טלפון לחו"ל יותרו במלואן אם נערך רישום כנדרש (תאריך, שעה, יעד השיחה, פרטי מקבלה, משך 
    השיחה, נושאה ומחירה המשוער).

 

7. הוצאות החזקת טלפון נייד:

    ניכוי ההוצאות בשל החזקת רדיו טלפון נייד מוגבל כדלקמן:

     א.   יש לתאם 1,260 ₪ (105 ₪ לחודש) או מחצית מההוצאה לפי הנמוך לכל מכשיר.

     ב.   על אף האמור לעיל, הוצאות מעביד בשל רדיו טלפון נייד, אשר הועמד לרשות עובד, כמשמעותו 
           בתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברדיו טלפון נייד), התשס"ב-2002, יותרו במלואן. במקרה כזה 
           יש לזקוף לעובד שווי שימוש חודשי בגובה של 1260 ₪ לשנה, או מחצית מההוצאה החודשית 
           לפי הנמוך, בניכוי ההוצאה ששילם העובד בעבור הנייד.

     ג.   התקנות לא יחולו ביחס לטלפון נייד שניתן להתקשר ממנו למקום העבודה בלבד.

     ד.   יצוין, כי לעניין מס ערך מוסף נקבע בתקנה 18 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 ובהוראת 
           פרשנות 1/98 של אגף המכס ומע"מ, כי מקום בו יכול העוסק לקבוע במדויק את השימוש היחסי 
           במכשיר הסלולארי לצרכי העסק ושלא לצרכי העסק, יפעל בהתאם וינכה את מס התשומות בגין 
           רכישת הטלפון ובגין השימוש השוטף בו בהתאם ליחס כאמור. מקום בו לא יכול העוסק לקבוע 
           במדויק את השימוש היחסי במכשיר, ועיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא לצרכי עסק, רשאי 
           העוסק לנכות שני שלישים ממס התשומות, ואילו, כאשר עיקר השימוש בטלפון הסלולארי הוא שלא 
           לצרכי העסק, רשאי העוסק לנכות רבע ממס התשומות.

 

8. הוצאות החזקת רכב:

    "הוצאות החזקת רכב" – הוצאות ששולמו בשנת המס בשל רישוי הרכב, ביטוח חובה, ביטוח מקיף, דמי 
     שכירות בעד שימוש בו, רכישת דלק ושמנים, תיקונים והחזקה, הוצאות חניה שלא במקום העיסוק הקבוע 
     ופחת.
     הוצאות חניה במקום העיסוק הקבוע או בסמוך לו, יותרו בדרך כלל במלואן (ולא בהתאם לתקנות) באם 
     מדובר בתשלום על בסיס קבוע ולא בתשלום לפי שעות חניה בפועל.

 

    א.   אופן החישוב: יש לתאם "הוצאות החזקת רכב", בהתאם לתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב),
          התשנ"ה-1995 כמפורט להלן:

          1.   הוצאות החזקת רכב בשל רכב אשר המעביד העמיד לרשות עובדו (רכב צמוד) תותרנה בניכוי 
                במלואן.
          2.   הוצאות החזקת רכב (שאינו אופנוע סיווגו L-3, אוטובוס ציבורי, מונית, רכב סיור או רכב מדברי, 
                רכב להוראת נהיגה), אשר הוצאו בייצור הכנסה שאינה הכנסת עבודה (רכב של עצמאי או רכב 
                חברה שאינו צמוד אך אינו רכב תפעולי), תותרנה בניכוי לפי הגבוה מבין:

                   סכום הוצאות החזקת הרכב (כהגדרתן בתקנות) בניכוי שווי השימוש ברכב כפי שנקבע 
                    בתקנות השווי (חלופה ראשונה);

                •   45% מהוצאות החזקת הרכב (חלופה שנייה).

                כלומר, יש לתאם את הנמוך מבין: סכום שווי השימוש ברכב או 55% מסך הוצאות החזקת הרכב.

          3.   לגבי רכבים מסוימים, האחוז אשר יוכר לפי החלופה השנייה יהא גבוה יותר מ-45% כדלקמן:

                •   לגבי אוטובוס ציבורי או מונית – 90% (כלומר, יש לתאם את הנמוך מבין שווי שימוש או
                    10% מההוצאה);

                   לגבי רכב סיור / רכב מדברי – 80% (כלומר, יש לתאם את הנמוך מבין שווי שימוש או
                    20% מההוצאה);

                   לגבי רכב ללימוד נהיגה – 77.5% ובלבד שבבעלות הנישום רכב כאמור אחד בלבד, ולגבי מי
                    שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור, שרק אחד מהם בלבד הוא רכב אוטומטי – 68% (כלומר
                    יש לתאם שווי שימוש או 22.5%, ובלבד שבבעלות הנישום רכב נהיגה אחד בלבד, ולגבי מי
                    שבבעלותו רק שני כלי רכב כאמור, שרק אחד מהם אוטומטי – 32%).

                   לגבי הוצאות החזקת אופנוע שסיווגו L3 (בעל מנוע בנפח של מעל 125 סמ"ק ובעל הספק מעל
                    33 כ"ס) – 25% (כלומר, יש לתאם את הנמוך מבין שווי שימוש או 75% מההוצאה).

 

    ב.   הגדרת רכב אינה כוללת "רכב תפעולי"– על כן לא יחושב בגינו תיאום של הוצאות החזקת רכב.

         "רכב תפעולי", רכב אשר נתקיימו בו, להנחת דעתו של פקיד השומה, אחד מאלה:

         •   רכב ביטחון (כהגדרתו בתקנות התעבורה) המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד;

            רכב שלא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד, המשמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח
             היד/עסק ואשר בתום שעות העבודה אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק, והכול בלבד שמקום העיסוק של
             המעביד או של בעל משלח היד/העסק אינו במקום מגוריו.

 

    ג.    זקיפת שווי שימוש:

          1.   לגבי רכבים שנרשמו לראשונה (במשרד הרישוי) החל מ-01/01/2010 יש לזקוף שווי בהתאם למודל
                הלינארי.
                •   יש לזקוף שווי שימוש כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש. לנוחיותכם: ניתן לראות 
                    את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר שכתובתו:
                    https://www.misim.gov.il/mm_usecar10/UseCarScreen.aspx

                   לגבי אופנוע L3 (ראה טבלה להלן) יש לזקוף שווי חודשי בסך 910.

                   לכלי רכב היברידיים, ללא קשר למועד רכישתם יופחת מהשווי סכום של 560 ₪ לחודש 
                    (כהוראת שעה עד סוף שנת 2014).
                   
          2.   לגבי רכבים שנרשמו לראשונה עד 31/12/2009 יש לזקוף שווי בהתאם לשיטה 
                הישנה (קבוצת מחיר) כמפורט בטבלה הבאה:

 

קבוצת מחיר

שווי השימוש בשנת 2014 לחודש

1

2,730

2

2,960

3

3,810

4

4,570

5

6,330

6

8,200

7

10,550

אופנוע L3*

910

              * אופנוע שנפח מנועו עולה על 125 סמ"ק והספק מנועו מעל 33 כוח סוס.

  

9. הוצאות נסיעה ושהייה בחו"ל:

    ההוצאה תותר בניכוי רק אם הנסיעה והשהייה הכרחיים לייצור הכנסה וכן, מולא דוח נסיעה מתאים.

 

    א.   הוצאות טיסה:

             כרטיס טיסה במחלקת תיירים או עסקים יותר במלואו;

             הוצאה עבור כרטיס במחלקה ראשונה - תותר עד לגובה מחיר כרטיס במחלקת עסקים באותה 
              טיסה.

 

    ב.   הוצאות לינה:

          בנסיעה של עד 90 לילות:

             עבור 7 הלילות הראשונים יוכרו כל ההוצאות או 262 דולר לפי הנמוך. (נדרש להציג קבלות);

             עבור הלילה השמיני ועד 90 לילות:

                 אם המחיר ללילה לא עלה על 115 דולר – תותר כל ההוצאה;

                 אם עלה על 115$ תותר 75% מההוצאה, אך לא פחות מ – 115$ ולא יותר מ-197$ ללילה.

            בנסיעה אשר כללה יותר מ – 90 לילות יותרו כל ההוצאות או 115$ ללילה לפי הנמוך. (נדרש להציג
             קבלות).

            יש לשים לב שאם לא חלפו 14 יום בין 2 נסיעות לחו"ל או יותר – יראו אותן כנסיעה אחת. 
             נראה כי ימי השהייה בארץ לא יחשבו למניין הלילות.

 

    ג.   הוצאות שהייה (אש"ל):

            אם נדרשו הוצאות לינה – 74$ לכל יום שהייה;

            אם לא נדרשו הוצאות לינה 123$ לכל יום שהייה.

  

   ד.   הוצאות בגין שכירות רכב:

         הסכום שהוצא לפי קבלות, או 58$ ליום לפי הנמוך.

         על פי עמדת רשות המסים, סכום זה כולל את כל ההוצאות לרכב, לרבות דלק, שירותים וכל 
         הוצאה אחרת.

  

  ה.   הוצאות עבור חינוך ילדים:

        הוצאות לחינוך ילדים בשל שהייה בחו"ל אשר עלתה על 10 חודשים יותר בניכוי סכום 
        של 657$ לחודש לכל ילד שטרם מלאו לו 18 שנה בשנת המס.

           המנהל רשאי להגדיל את הסכום האמור בהתחשב במקום המגורים ובתנאי הלימוד.

 

  ו.   הוצאות עסקיות אחרות:

       הוצאות עסקיות אחרות אשר נעשו בחו"ל כגון: טלפונים, אירוח ספקים או לקוחות וכיוצ"ב (כנגד קבלות)
       מותרות בניכוי באותו אופן שהיו מותרות בניכוי, אילו הוצאו בישראל.

 

   ז.   הגדלת סכומים לגבי ארצות מסוימות:

        במדינות שלהלן יותר סכום מוגדל של 125% מסכומי הוצאות הלינה והשהייה הרגילות בשנת
        המס 2014:

 

        אוסטרליה                                  יוון

        אוסטריה                                    יפן

        איטליה                                      לוקסמבורג

        איסלנד                                      נורבגיה

        אירלנד                                      ספרד

        אנגולה                                      עומאן

        בלגיה                                       פינלנד

        גרמניה                                     צרפת

        דובאי                                       קאטר

        דנמרק                                     קוריאה

        הולנד                                       קמרון

        הונג קונג                                  קנדה

        הממלכה המאוחדת (בריטניה)       שבדיה

        טיוואן                                       שוויץ

 

 10. מקדמות מס על הוצאות עודפות:

     •   חבר בני אדם (חברה בע"מ ואגודה שיתופית) ישלם מקדמות בשיעור של 45%;

     •   מלכ"ר ורשות מקומית ישלמו מקדמות בשיעור של 90%.

     –   במקרה של חוסר במקדמות, יש לשלם בהקדם את ההפרש כדי לחסוך בהוצאות ריבית, הפרשי
הצמדה וקנסות (במיוחד בחברות מפסידות).

 

 

דילוג לתוכן